בהותי נ' סלקום בע"מ ואח'

פסק דין

בפני שתי בקשות. האחת, בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור ואילו השנייה, בקשת המבקש לדון ברשות הערעור לגופה, בפטור מאגרה או הפקדת ערובה. בקשת רשות הערעור נסבה על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' ברלינר לוי מיכל), מיום 9/10/12 בתיק

מס' 02-39270-09-4 במסגרתה נקבע כי לפנים משורת הדין , לו יפקיד המבקש סך של 5000 ₪ על חשבון פיגוריו מתיק האיחוד שפוזר לו, יאוחדו תיקיו מחדש וצו החיוב בתיק האיחוד המחודש יעמוד ע"ס של 500 ₪.

ביום 2/10/13 הגיש המבקש בקשה לאחד מחדש את תיקיו, משפוזר לו תיק איחוד אשר היה לו

ב 12/11 זאת בשל העדר תשלומים. המבקש ציין בבקשתו את נסיבותיו האישיות ומצבו הכלכלי וכן הגיש פירוט הוצאותיו.

בהחלטתה מיום 9/10/12 נשוא בקשת הערעור שבפני, אפשרה הרשמת הנכבדה למבקש לאחד תיקיו מחדש כנגד תשלום ע"ח פיגוריו בסך 5000 ₪.

בהחלטה נקבעו הדברים הבאים: כנגד המבקש תלויים ועומדים 6 תיקי הוצאה לפועל בסכום כולל של כ- 100,705 ₪. המבקש יליד 1983 ונשוי. המבקש עובד אך רעייתו אינה עובדת. הכנסת משק ביתו הינה בסך של 3200 ₪ לחודש ואילו הוצאותיו מגיעות לסך של 5700 ₪ בכללן חשבונות שוטפים בסך 1000 ₪, כלכלה בסך 2200 ש"ח, תשלום חובות בסך 1500 ₪ טלפון 200 ₪ ותרופות עבור אימו של המבקש בסך 800 ₪. למבקש רכב מסוג מיצובישי שנת יצור 1992 בבעלותו, הוא מתגורר בבית הוריו ומנהל חשבון בבנק הדואר.

הרשמת הנכבדה מציינת בבקשתה את כל המסמכים עליהם נסמכה בקשת המבקש וקובעת כי מעיון בהם עולה כי למבקש חשבון בנק נוסף עליו לא הצהיר בפניה ואין כל אסמכתא בדבר מניעת אשת המבקש לצאת לעבוד. עוד קובעת הרשמת הנכבדה כי בתיק האיחוד שפוזר, חדל המבקש מלשלם כבר ב 4/11.

לפנים משורת הדין ואף שחוק ההוצאה לפועל קובע כי לא תוגש בידי חייב יותר מבקשה אחת לאיחוד תיקיו, קובעת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה כי תיקי המבקש יאוחדו מחדש לו ישלם המבקש ע"ח פיגוריו סך של 5000 ₪.

בבקשה אשר בפני שב המבקש ומפנה למצבו הכלכלי הקשה. המבקש מצביע על כך כי אמו נפטרה ממחלתה, הוא עצמו פוטר שוב ושוב מעבודתו, אך כעת עובד בעבודה מסודרת. עוד טוען המבקש כי החוב העיקרי לבנק הפועלים סולק לטענתו ועניין זה לא נלקח בחשבון בעת מתן החלטת הרשמת הנכבדה בשל העדר פירוט בבקשת המבקש. עוד טוען המבקש כי נודע לו בעת האחרונה על פגם בילדו העתיד להיוולד והדבר יכביד עליו עוד יותר לפרוע את חובותיו.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשה לפטור מאגרה, הרי שמאחר והמבקש הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בעברו, ניתן בזאת פטור למבקש מתשלומה, בהתאם להוראות תקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז 2007.

אשר לבקשתו של המבקשת להארכת מועד ולבקשת רשות הערעור לגופה, אני דוחה אותן אף בלא צורך בתשובת המשיב.

בקשה להארכת מועד נבחנת בשני שלבים. האחד, קיומו של טעם מיוחד המצדיק את קבלתה ואם אכן נמצא טעם מיוחד שכזה, נבחנים בשלב השני שיקולים לדחיית הבקשה חרף קיומו של טעם מיוחד.

ראה: בש"א 724/13 אפ.אמ.אר. מחשבים ותוכנה בע"מ נ' גיל שטיין ו-3 אח', תק-על 2013(2), 3191, 3193 (2013)

באשר לשלב הראשון. ההחלטה עליה מבקש המבקש לערער בפני, ניתנה כבר ביום 9/10/12 !

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאה לו אם ניתנה ההחלטה שלא בפניו. הבקשה שבפני הוגשה זמן רב מאד לאחר מועד מתן ההחלטה. המדובר על איחור בלתי סביר בהגשת הבקשה והעובדה כי המבקש היה טרוד בעניינים אחרים, חשובים ככל שיהיו, אינה מהווה טעם מיוחד המצדיק את מתן הארכה ועל כן טענה זו נדחית.

"במסגרת השלב השני, יש לבחון טעמים המצדיקים את דחיית הבקשה, בין היתר את אינטרס ההסתמכות של הצדדים, מועד הגשת הבקשה להארכת מועד, סיכויי הצלחת ההליך שבגינו הוגשה הבקשה, ועוד." (ראה בש"א 724/13 המאוזכר לעיל).

בענייננו, לאחר שבחנתי היטב את הבקשה שבפני על נספחיה ואת ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, סבורני כי סיכויי הצלחת ההליך נמוכים, ואפרט.

מעיון בהחלטה נשוא בקשת ערעור זו, עולה כי זו ניתנה לאחר שהרשמת הנכבדה עיינה במסמכים אשר הוגשו לעיונה ואף פירטה אותם בגוף ההחלטה, החלטתה סבירה ואין מקום להתערב בה.